תמונה ראשית: שרי הכלכלה והאוצר במפעל אל-בד בדימונה. צילום: משרד הכלכלה והתעשייה
בהשתתפות חברי כנסת וראשי מועצות, חשפו שרי הכלכלה והאוצר את תכנית "נגב מזרחי- לקידום התעשייה והתעסוקה" הנאמדת במאתיים שבעים ושלושה מיליארד שקלים מקופת המדינה שיושקעו בהקמה והרחבה של חמישה עשר מפעלים על פי החלוקה הבאה: שלושה בעיר דימונה, חמישה בירוחם ושבעה בערד.
לדברי שר הכלכלה אלי כהן, בשורה התחתונה התכנית תביא ליצירת חמש מאות וארבעה עשר מקומות עבודה חדשים.
במהלך זה מנסים להמשיך את מגמת הירידה באחוזי האבטלה בנגב המזרחי שעומדים היום על שבעה וחצי אחוזים, לעומת כמעט עשרה אחוזים לפני כארבע שנים בלבד, ותוספת חמש מאות וארבעה עשר מקומות התעסוקה האלה- כאשר יאוישו בשטח- צפויה להורידם לשישה אחוזים. רק חשוב לזכור ששיעור האבטלה הארצי- עומד על ארבעה אחוזים בלבד. כלומר הדרך עוד ארוכה.
חמישה עשר המפעלים שיזכו לקום ולהתרחב, ממשיכים את הדרך שהתחילו חמשת המפעלים שנבנו בשנה האחרונה. אחד מהם הוא מפעל אל-בד באזור התעשייה הדרומי בדימונה- שם התקיימה מסיבת העיתונאים החגיגית. נתון מעניין שחשוב לשים עליו את הדגש, בהקשר הזה של תעשייה בנגב- הוא שיעור הייצוא. יותר מתשעים אחוזים מהתוצר במפעל אל-בד עובר לייצוא שהסתכם בשנה האחרונה במאה וחמישים מליון דולר.
למה זה חשוב? כי אחרי החתימות והחגיגות המפעלים צריכים להתמודד עם השוק הגלובלי המשתנה במהירות. מה קורה אם מחר או עוד חצי שנה נפתח מפעל דומה בטורקיה או בסינגפור שמציע מחירים נמוכים יותר, לאן ילכו תוצרי המפעל הישראלי? לא מדובר בתרחיש דמיוני, זה בדיוק מה שקרה עם מפעל נגב קרמיקה בירוחם- מפעל שאיבד את הרווחיות שלו. שם, לדברי שמוליק צרפתי יו"ר ועד העובדים- עוד מחפשים משקיע.
צריך להבין, הייצוא זה דבר מבורך. החוק לעידוד השקעות הון (שתוקן כבר מעל ל70 פעמים מאז שנחקק ב1959) שנועד לשפר את יכולת ההתמודדות של התעשייה הישראלית בשווקים בין- לאומיים וביצירת תשתית למקומות עבודה חדשים , מציב כמה תנאים לקבלת הטבות מהמדינה. הבולט שבהם הוא שהמפעל יהיה "בר תחרות", וייצא לפחות עשרים וחמישה אחוזים מהתוצרת. זה ברמה תקינה. אבל ייצוא מופרז בעצם מעביר את המשחק לשוק הבינלאומי – ושם, יכולות להיווצר בעיות
דוגמא נוספת לתלות של התעשייה הדרומית בשינויים העולמיים, אפשר לראות במפעל "אביב תעשיות מחזור" ברמת חובב. כאשר הנהלת המפעל והעובדים מצאו עצמם בחודש יולי האחרון זועקים לעזרה מוועדת הכספים לאחר שמפעלים סביב העולם החלו למחזר בקבוקים בעלויות נמוכות יותר.
אם כן, החשש ממקרה "נגב קרמיקה" באזורנו, חי ובועט, אמנם נפתחים ומורחבים מפעלים אבל צריך להפנים את העובדה ש"תוצרת הארץ" של אלפיים ושמונה עשרה- נדרשת להתמודד גם עם השינויים שחלים בשווקים ברחבי העולם. אנחנו כמובן מקדמים בברכה את אותם המפעלים שיוקמו, ומאחלים להם בהצלחה.
האזינו לדברים: