לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואמו

אחת לתקופה מתקיימת ועדה אשר מקטלגת לפי סדר עדיפות את שבעת פלאי עולם. אף אחד מחברי הוועדה לא טרח להזכיר את הפלאים הקיומיים הגדולים ביותר, והם הנשמה וגוף האדם, שיש בהם פלאים: ראייה, שמיעה, מישוש, טעם, ריח, נשימה ועוד. כל אחד מחושים אלו הוא פלא בריאה בפני עצמו. עדשת המצלמה המשוכללת ביותר היא חיקוי עלוב של העין, וכך גם מערכת שמיעה משוכללת היא חיקוי עלוב של האוזן.
גוף האדם בנוי מגוף ומנשמה. התכונות של הגוף נוצרות לפי הנתונים הגנטיים של ההורים. הסיכוי שלזוג הורים שחורים ייולד ילד לבן או להפך הוא אפסי. מעבר לתכונות חיצוניות – כמו גובה, צבע, מבנה גוף, גון עיניים ועוד – ישנה נשמה שמושפעת ברובה משם האדם. הדוגמה הכי מתאימה לכך היא מתן שמות לתאומים זהים שנולדו באותו יום לאותם הורים. בעקבות כך גם בעלי תכונות אופי שונות.
אני נתקל בסיטואציה דומה במפגשים רבים. אנשים שואלים אותי איך הילד אמור להחליט עבור ההורים שלו איך לקרוא לו, הרי הוא תינוק בן כמה ימים. ואכן, גלגל חוזר בעולם, שכן מה שהחליטו הוריי עבורי, אני אחליט עבור ילדיי.

אז איך בעצם כל זה עובד? ואיך אפשר לקבל את ההחלטה הנכונה עבור השם של הילד שלי? כאשר זוג מחליט להביא ילד לעולם, יש כאלו שמנסים באופן טבעי, יש את המתוחכמים יותר שמנסים לתכנן את יום הביוץ לפי המלצות רפואיות, יש כאלו שמנסים לכוון למין עובר מסוים שהם רוצים יותר בכל מיני שיטות ועוד. במאמר שלפנינו ניכנס לעובי הקורה בכל הקשור לבחירת השם לילד או לילדה.
מרגע שאישה יודעת שהיא בהיריון, הדבר הראשון שמטריד אותה הוא אם יש לי בן או בת או אולי תאומים. מרגע שיודעים מה מין העובר, הדילמה הבאה היא איך כדאי לקרוא לילד או לילדה. רוב התהליך קשור לנשמה של האם. יש בחירה מתוך תת-המודע: האם רוצה בשם מסוים, והוא מלווה אותה במהלך ההיריון. הקושי מגיע במצבים שיולדת חושבת על שם מסוים לכל אורך הלידה, אך משנה לפתע את דעתה מרגע שהיא יולדת בטענה מעט מצחיקה שהיא מסתכלת על הוולד, והשם לא מתאים לו. לפתע היא מחליטה על שם אחר לגמרי.

פגשתי מישהי שרצתה לקרוא לבתה "נוי", ומרגע שהיא ילדה אותה היא אמרה שהיא ממש לא נראית כמו "נוי" והחליטה לקרוא לה "מאיה". מהלך כזה נקרא בחירה של נשמה. שם כזה לא מומלץ לשנות, משום שזה תהליך של גלגול נשמה מלא ובחירה של נשמה בגוף הזה. אנשים כאלו אגב מממשים את עצמם בצורה טובה יותר במהלך חייהם.
דילמה נוספת היא אם כדאי לקרוא לילד בשם זכר או נקבה. שמות "יוניסקס" (שמות של בנים לבנות ולהפך) הם מאוד פופולריים היום. למעשה בעברית נכונה אין שם זכר או נקבה, אולם יש משמעות להבהרות ולצליל, שכן אם נחפש את השם "נוי", נגלה שהוא פופולרי יותר אצל בנות. כאשר הופכים את השמות, יש קונוטציה של התנהגות זכרית לבנות הקרויות על שמות בנים. השימוש בשמות זכריים לבנות הפך להיות שכיח (כמו שי, יובל, עמית, עומר ועוד), ואילו לבנים האפשרות לשימוש בשם נקבי נמוכה מאוד (כמו נוי או אביטל).
רצוי שבשם האדם יהיו ארבע אותיות, ולפחות אות אחת מאותיות אהו"י שמייצגות את השם המפורש בהיפוך אותיות. לא מומלץ לקרוא על שם אדם שהתאבד או להבדיל נפטר בגיל צעיר בדמי חייו. אפשר לקרוא על שם אדם שנפטר, ובתנאי שעברה תקופה של יותר משנה מיום פטירתו, והוא היה מעל גיל 66. כשיש דילמות, כדאי להתייעץ עם רב בנושא.
אפשר להעניק לאדם שם שני, אולם האנרגיה בכוח האותיות מקבלת את היחס האנרגטי רק כאשר משתמשים בשם ביומיום, מה שלא ממש קורה. כך שיש הרבה אנשים שיש להם שם שני בתעודת זהות, אולם הוא אינו בשימוש. גם לאלו שמחפשים תיקון לשם, אבל לא מוותרים על השם שלהם ולכן מוסיפים שם נוסף שאין בו שימוש, לא אנרגטי ולא גורלי, משמעות השם השני נמוכה יותר.
לא מומלץ להרבות באותיות ס, ע, פ, צ, ק, ר, ש, ת. אותיות אלו נקראות בקבלה "דינים גמורים". מי שיש ריבוי אותיות אלו בשמו, לא ממש ילקק דבש בחייו. יש כאלו שמצליחים, אולם זה מגיע בעמל רב ולא בקלות.
העצה האחרונה היא לקרוא בשם עברי ולא לועזי (כמו אמה, אליס, דון ועוד). אם מחפשים משמעות קבלית, צריך לבחון את פועלה של הדמות בתנ"ך. לדוגמה עומרי ונמרוד היו דמויות שליליות, ולכן עדיף לחפש דמות חיובית.
במידה שקוראים שם על אחת מדמויות האבות או האימהות, כדאי להזכיר את השם בזמן הברית, לדוגמה לקרוא בשם "דוד" ושתעמוד לו זכותו של דוד המלך או חכמתו של שלמה.
שלמה בר שר: "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה…" ואכן כך. הורים לתינוקות שרוצים לקבל ייעוץ לבחירת השם הנכון מוזמנים לפנות אליי ולקבל את השירות לבחירת השם לתינוק חינם.
שנזכה לגדל את ילדינו להצלחה, למעשים טובים ושיצליחו ויביאו לנו נחת מעבר לחינוך ולערכים שהם מקבלים מאתנו. במהלך חייהם הם מקבלים אנרגיה שתשפיע על אופן ההתנהגות שלהם ולאנרגיה הזו קוראים שם האדם.

נחום תמיר
נומרולוג
050-4228818
www.nahumtamir.co.il