"אתה לא תזכה לראות את הילדים, עד שתחתום על ההסכם"
"עד שאמא לא תהיה בת אדם, לא תראו אותי"
" זה לא שאני לא רוצה אתכם, אני מתגעגע מאד, זו אמא שלכם שלא נותנת לי לפגוש אתכם"
"תגיד לאמא, שתרד ממני עם המזונות, אין לי כסף לתת לה"
"אבא שלכם זבל, הוא בגד בי , וזה בגידה בכם"…
" פתאום הוא נזכר שהוא אבא שלכם ?"…
מאת: אביגיל אוקנין חביב
מוכר לכם ? שמעתם זאת פעם ? אני שומעת את זה אינספור פעמים.
אני שומעת גם את הילדים, נפגעי "המלחמות" של הוריהם.
אני שומעת את בכיים ,את כאבם ,את הלילות ללא שינה, את העצבות והדיכאון, את הקנאה בילדים אחרים ,שזוכים להיות בקשר עם שני הוריהם.
מה חטאו הילדים ? למה הם הנמעכים המרכזיים בתהליך הגירושין ולאחריו ?
הרי רק אתמול נשבעתם זה לזו שתמיד תאהבו ותחיו לנצח ביחד, רק אתמול חלקתם סודות האחד של השנייה,
רק אתמול , התחבקתם התנשקתם והייתם מלאי תשוקה, אתם בחרתם להינשא, בחרתם להביא ילדים לעולם , הם לא בחרו להיוולד, ההחלטה ללדת היתה רק שלכם ביחד,
וכשההסכם הזוגי הראשוני בינכם הופר, והחלטתם להיפרד, האם שכחתם מה עובר על יקירכם? על הדבר הכי משמעותי שלכם בחיים, על בשר מבשרכם, על חלק מכם, מנשמתכם מליבכם??
תעצרו רגע,
תנשמו עמוק,
תביטו למטה ,
מישהו שם נפצע, כואב, עצוב, טרוד.
הילדים לא אמורים להיות חלק מהתהליך הארוך והמפרך לעיתים, הם לא אנשי הקשר שלכם, הם לא הדואר להעברת מסרים האחד לשני (אגב, גם לגבי הורים שחיים ביחד),
עלינו כהורים להצטער על הכאב שנגרם לילד, להיות אמפטיים לרגשותיהם, וכמובן, שהאמפטייה אין בה כדי שנתחרט על החלטתינו להיפרד.
המסר לילדים צריך להיות שלמרות סיום הנישואין , המשפחה עדיין קיימת, כולל המשפחה המורחבת, ממשיכים להיות לכם שני הורים, שאוהבים אתכם תמיד , בדיוק כמו לפני הגירושין.
כהורים נמשיך לדאוג לכם לטובתכם ולצרכיכם.
צריך לאפשר לילדים להשמיע קולם, להשמיע כאבם, לענות על שאלותיהם, זה מקנה להם ביטחון.
ההורים בשום אופן, לא פוגעים בשמו הטוב של ההורה השני בפני הילדים…
גם כך, ילדים נוטים להאשים את עצמם בגירושי הוריהם, כגון:"אם אני אהיה ילד טוב , לא תלך מהבית?", או " אם אני אכין שיעורים ולא אפריע לכם לישון בלילה – תישארו ביחד?"…
המסר צריך להיות קבוע, שאבא ואמא נפרדו, הם גרים בבתים שונים אבל הם ממשיכים להיות הורים אוהבים ודואגים: "כעת יהיו לך שני בתים ותוכל להיות גם כאן וגם כאן".
בבקשההההההה, תקראו זאת שוב ושוב , שוב ושוב, כי כמה שזה נשמע ברור, מסתבר שבעיתות אמת, זה כל כך לא ברור.
אולי הדברים נשמעים שחוקים , אך מדהים להיווכח , עד כמה הורים אינם פועלים כך במציאות.
בסופו של תהליך, כל הורה ממשיך את חייו בנפרד, משקם את חייו, מוצא לעצמו אהבה וזוגיות חדשה, ולפעמים אפילו בני הזוג לשעבר הופכים לחברים טובים,
אבל הנזק שנגרם לילדים נותר בם עמוק עמוק פנימה ואף מזיק לאישיותם.
אביגיל אוקנין-חביב – נשואה מזה 25 שנה, אמא לשלושה ילדים בוגרים,
מנחת קבוצות הורים וזוגיות, יועצת פרטנית למשפחות וזוגות.