סערת הביטקוין: האם המטבע בדרך להסדר רגולטורי?

אחת הכותרות שיצאו מהדיון, היא הכרזתו של מנכ"ל הבורסה ליהלומים אלי אבידר על הנפקת מטבע דיגיטלי משלהם שיגובה ברכישות יהלומים:

כמו רוב הפעולות שנעשות בתחום הבלוקצ'יין בשנים האחרונות- גם הנפקת מטבע בידי הבורסה ליהלומים מתאפשרת הודות לחוסר המדיניות במשרדי הממשלה לגבי הטכנולוגיה בת ה-9. לדברי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני "הממשלה מגמגמת במה שנוגע לביטקוין". יוזם הדיון, ח"כ יצחק הרצוג אמר ש-"ישראל היא מדינה עתירת טכנולוגיה ובעלת משק מתקדם, ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור בעניין הזה. צריך שתהיה ודאות בתחום זה – בקרב המשקיעים, היזמים והאזרחים".
ואכן נראה כי בפקידות האוצר משתדלים לצמצם פערים מול שאר העולם בנושא, ולדברי המשנה לנגידת בנק ישראל- ד"ר נדין בודו טרכטנברג, "בפיקוח על הבנקים הוקם צוות פנימי שבוחן ולומד את הנושא, והוא נמצא בתחילת העבודה. יש לציין שלא ניתן ללמוד הרבה ממה שקיים בעולם, שכן, ככל הידוע לנו, אף רגולטור בעולם לא הוציא הנחייה למערכת הבנקאית כיצד לפעול בהתייחס לפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים. אנו מעריכים כי הדבר מצביע על כך כי קיים קושי אמיתי במתן הנחיות גורפות למערכת באשר לדרך הנכונה לאמוד לנהל, ולנטר את הסיכונים הטמונים בפעילות זו."

בהמשך דבריה, התייחסה גם אל מדיניות הבנקים כלפי המטבעות הוירטואלים ואמרה: "בשלב זה, הפיקוח על הבנקים לא יכול לתת מענה ללקוחות שהבנקים מסרבים לאפשר להם להמיר את הכסף שבחשבונם למטבעות וירטואליים. במידה ויימצא פתרון, הוא יצטרך להינתן במשותף עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולהיות מקובל עליה", זאת על רקע סירובם של הבנקים לאפשר מסחר או המרת מטבעות דיגיטליים ללקוחותיהם.
בנושא הזה חשוב לציין כי בקובץ הנחיות של בנק ישראל, שנכתב לפני יותר משלוש שנים נאמר במפורש באחד הסעיפים: "מאחר ששימוש במטבעות דיגיטליים מאפשר העברתם באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים שעליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, המדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".