מרכז להב"ה בנתיבות. התמונה באדיבות המרכז
שנה עברה מאז פורסם המכרז לפיו הפרויקט עומד לצאת מהממשלה ולהיות מופרט. מאז, לא התקבלו עובדים חדשים בפרויקט שפועל לצמצום הפער הדיגיטלי ביישובי הפריפריה
כך מייבשת המדינה את המרכזים ללימודי מחשבים לאוכלוסיות חלשות: בתחילת השנה פירסם משרד המדע מכרז לאיתור ספק חדש להפעלת מרכזי להב"ה, כדי להרחיב את הפרויקט לעוד שבעה מרכזים. מכרז זה בעצם מהווה "פיילוט" להפרטה מלאה של כל 30 המרכזים בארץ. עובדי הפרויקט הנוכחיים, שראו את תנאי המכרז, הבינו כי הפרויקט הולך לקראת הפרטה- שכן המכרז הציע תנאי העסקה שונים מאלה שהיו מוכרים לעובדים. מאז, המרכזים פועלים בתפוקה חלקית- בעוד הביקוש מצד התלמידים רק גדל. גיוס המדריכים הוקפא ורבים מהקיימים התפטרו עקב השינוי המסתמן בתנאי העסקתם.
בינתיים, משרדי המדע והאוצר מגלגלים את האחריות ביניהם:
באוצר מסבירים כי הצורך במכרז הנוסף נובע מהגדרה לא מתאימה של תנאי ההעסקה במכרז הקודם, ואילו במשרד המדע טוענים כי הצורך נובע מחשש של האוצר מכך שעובדי הפרויקט דורשים להיות עובדי מדינה.
פרויקט להב"ה הוא מיזם לאומי שהוקם ב-2001 במטרה לצמצם את הפערים הטכנולוגיים בחברה הישראלית, ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות להשתלב בשוק העבודה. סקר של הלמ"ס מ-2015 העיד כי בעוד ביישובים כדוגמת תל אביב ורחובות, שיעור משקי הבית המחזיקים במחשב הוא 89%, ביישובים כמו צפת ואשקלון הוא 74% בלבד. במרכזי התקשוב, שהוקמו בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית, ניתנות הדרכות וגישה לשימוש במחשבים.
על פי המתכונת שהיתה נהוגה לאורך השנים- מרכז להב"ה כלל מנהל של המרכז וארבעה מדריכים בממוצע, ומצבת כוח האדם של כלל הפרויקט הסתכמה ב-155 עובדים בשנים האחרונות. ואולם בשנה האחרונה הוקפא גיוס המדריכים, לאור שינויים שישפיעו על דרך התנהלותו. עובדים רבים, בעיקר המדריכים שמעבירים את השיעורים, החליטו לעזוב ולחפש עבודה אחרת, מחשש שתנאי העסקתם יורעו. כיום רק 108 מדריכים מאיישים את הפרויקט.
לפרויקט להב"ה יש ביקוש גבוה בקרב הרשויות המקומיות, והן אלה שאחראיות על מימושו בפועל. עירייה שזכתה להקים מרכז להב"ה צריכה לשאת בעלויות תפעולו- 1.8 מיליון שקל בשנה בממוצע- כאשר המדינה מעבירה מחצית מהסכום.
כמאה עובדים בפרויקט, המועסקים כיום דרך חברות קבלן, פתחו במאבק משפטי כדי לעצור את המכרז. טענתם של העובדים, המיוצגים על ידי עו"ד
עמי כהן, היא שהמדינה אינה יכולה להעביר את האחריות המלאה על להב"ה
לספקים חיצוניים, משום שהמדינה- דרך הרשויות המקומיות- היא בעלת המתקנים והמשאבים שבהם נעשה שימוש בפרויקט, ולכן אי אפשר להעביר אותם מחוץ לשליטתה. במקביל, מתנהלת תביעה נוספת של העובדים, שרוצים שהמדינה תכיר בהם כעובדי מדינה ולא כספקים חיצוניים- שוב, משום שהם מועסקים במרכזים שבבעלות המדינה. בינתיים, מי שנפגעים מהמצב הם התלמידים.
בתכניתנו 'בוקר טוב דרום' שוחחנו עם נעה כהן-אורלוב, מנהלת מרכז להב"ה בנתיבות ודוברת המאבק נגד הפרטת המרכזים, ועם פרץ וזאן- מנכ"ל משרד המדע. לדברי וזאן- הפרויקט חשוב למשרד, והם לא מתכוונים לתת לו להיסגר. האזינו לדברים:
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בעבר, כשהיציאה במכרז המרכזי התעכבה, הוצע למשרד המדע לבצע התקשרויות בהליך מקוצר לתקופת הביניים, אשר לא בוצעו. בהמשך, אושר איוש המרכזים באמצעות המודל הישן לתקופה נוספת עד לסיום ההליך המכרזי, על אף הבעייתיות שהוזכרה- ועל מנת לספק מענה לצרכים. לבסוף סוכם על כניסת המפעיל החדש שזכה במכרז להפעלת מרכזי להב"ה החדשים, גם למרכזים קיימים המאוישים בהיקף נמוך, לצד מפעילים קיימים. כמו כן, סוכם על ניוד מדריכים המועסקים במודל הישן בין מרכזים סמוכים כך שימלאו את הצרכים הנדרשים מבלי להגדיל את היקף המועסקים במודל הישן, הבעייתי מבחינה משפטית כאמור."