זה קורה לכולנו. האמת היא שלמרות מה שאנחנו נוטים לחשוב, לחץ היא תופעה שכיחה ולעתים אפילו חיובית. בגדול, יש שני סוגים של לחץ – "לחץ אקוטי" ו"לחץ כרוני".
לחץ אקוטי הוא לחץ חד וחריף, המתבטא בעיקר במצבים מידיים. זה הלחץ שאנחנו מרגישים כשעשינו משהו רע ואנחנו עומדים להיתפס – נגיד כמו הפעם ההיא שיצאת באמצע יום עבודה לחמש דקות וחזרת אחרי שעה; הפעם ההיא שהוצאת גימלים סתם והלכת למסיבה; או הפעם ההיא כשהיית בן שמונה ולא הצלחת להחזיק את עצמך מול העוגיות שאמרו לך לא לגעת. זה גם אותו לחץ המורגש כששודדים אותנו, תוקפים אותנו או מאיימים עלינו.
הסוג השני, הכרוני, הוא כבר חיה אחרת.
הלחץ הכרוני, המתמשך, הוא זה שאנחנו מרגישים תחת בוס מפחיד או כשאנחנו במצוקה כלכלית. הלחץ הזה יכול בקלות להשפיע גם על הגוף וגם על הנפש שלנו.
לחץ כרוני יכול להוביל לדיכאון, נדודי שינה, עצבים. הוא יכול להשפיע על המערכת החיסונית שלנו ולהפוך אותנו חשופים יותר למחלות משפעת ועד, במקרים חמורים, סרטן.
לכן, אין לקחת את הלחץ הכרוני בקלות ראש. באופן טבעי, ההשפעה של לחץ גורמת לנו לרצות ולכבות את עצמנו. קצת כמו המחשב בבית הצועק "הפעל מחדש! הפעל מחדש!," גם הגוף שלנו מגיע לפעמים למעמסה כה גדולה, שכל שאנחנו רוצים לעשות הוא לחפש את כפתורי הקונטרול+אלט+דיליט של הגוף שלנו.
אבל רגע לפני שנכבה ונדליק מחדש, לפני שננתק את עצמנו מהחשמל, נחכה 30 שניות ונחזיר, הנה ארבעה טיפים של דברים שתוכלו לעשות ממש עכשיו כדי לעזור לכם להפיג את הסטרס:
1. זכרו: עברנו את פרעה.
"הילד בוכה ואשתי/בעלי חולה, לא ישנתי כבר שלושה ימים, כואב לי הראש, יש לי מיגרנות, כואב לי גם הגב ואני כבר יומיים מוצא תירוצים לשאלה מדוע לא הגשתי את הדו"ח שהבוס ביקש ממני בזמן. יש יותר מדי מה לעשות ופחות מדי שעות ביממה!!!" נשמע לכם מוכר? כל אדם בוגר הרגיש או ירגיש את הלחץ הזה באיזשהו שלב של חייו. אם זה לא יהיה הילד שבוכה, אז זה יהיה המקרר שהפסיק לעבוד בבית. אולי זה לא דו"ח שעוד לא הוגש, אז זה יהיה הצ'ק שחזר. כולנו נגיע למקום הזה, ו… כולנו יכולים גם לחלוף אותו. גם שכשנדמה שהקירות סוגרים עלינו, ושאנחנו בפאניקה אמיתית, ובעיקר כשאנחנו חושבים שאיש בעולם לא יבין אותנו – או אז אנחנו צריכים להסתכל שמאלה וימינה ולהבין שאנחנו לא לבד. כולנו היינו שם, ואם לא היינו – ודאי שנהיה. "באופן פרדוקסלי, דווקא הכנה בחרדה הזאת שאנו מרגישים, במקום להלחם בה, עשוי להפעיל את מנגנון ההרגעה הטבעי של הגוף" אומרת ד"ר ג'יימי לונג.
2. הגבירו את צריכת החמצן.
ד"ר ברוס רבין, מומחה מאוניברסיטת פיטסבורג, מסביר שהגברת החמצן בגוף מרגיעה את האזורים האחראים במוח על תחושת הלחץ. הדרך הטובה ביותר להגביר את צריכת החמצן היא לעשות ספורט כחלק מאורח החיים! "רגע, אבל איך נעשה את זה? הרי היום גם ככה עמוס והוספה של עוד משימה זה עוד יותר מלחיץ!" אם תקדישו זמן לספורט במהלך היום, זמן קדוש שאי אפשר להזיז אותו ולשנות אותו, תראו שדווקא אז לוח הזמנים שלכם ירגיש הרבה יותר גמיש. לא מאמינים? תנסו, אפילו לשבוע אחד. גם אם אין לכם שעה ביום להרים משקלים בחדר הכושר, זה בסדר גמור. כפיפות בטן, קפיצות במקום (סמוך-קום) ויוגה הן פעולות נפלאות שבשבילן לא צריך אפילו לצאת מהבית! אפילו הליכות שלוש-ארבע פעמים בשבוע יגרמו להבדל אדיר בצורה שבה אתם מסתכלים על עצמכם. הלחץ מכווץ אותנו – עזרו לגוף שלכם לחזור לעצמו עם ספורט.
3. הביצה והתרנגולת: בניית סדר עדיפויות
קבעו לעצמכם את חמש המשימות הבאות אותן אתם צריכים לעשות בסדר יורד, ובכך לא תצטרכו להתמודד עם הכל-הכל-הכל בבת אחת. אולי יש משהו שאני יכול לשמור למחר? אולי מה שנראה ממש דחוף עכשיו דווקא יכול לחכות? שמרו יומן ועזרו לעצמכם לקבוע את סדר העדיפויות הנכון לכם. משימה שלא נכללה בחמשת המשימות החשובות ביותר שלכם, אולי תוכלו להעביר לטיפול של מישהו אחר. אתם בעבודה ומישהו חייב להוציא את הילד מהגן ב16:00, אבל אתם חייבים לסיים משהו קודם בעבודה? אוקיי, אולי בעלך/אשתך/אמא שלך/אמא שלך בעלך/אשתך יוכלו לעשות את זה במקומכם? אולי הורה אחר בגן יוכל לעזור לכם היום בתמורה לעזרה מחר? אל תפחדו לבקש עזרה – כבר דיברנו על זה שכולנו באותה סירה.
4. שנה תפיסה
הדבר הכי נורא כשאנחנו מרגישים לחץ הוא להתמקד בלחץ. מדיטציה ודמיון מודרך הן דרכים נפלאות לשנות את החשיבה שלנו, אפילו אם לכמה רגעים. סגרו את עצמכם בחדר ונשמו. תחשבו על דברים טובים ואנשים אהובים. בנוסף, עשו פעולות רפיטטיביות – פעולות שחוזרות על עצמן – כמו סריגה או לעיסת מסטיק. תהיתם פעם מדוע אנשים לחוצים נוטים לזוז הרבה על הכיסא? בדיוק בגלל הסיבה הזאת. פעולות רפיטטיביות הן מרגיעות מטבען. דברו עם חבר קרוב, גם בשבילכם וגם בשבילם.
וזכרו, אפשר לנצח את הלחץ ולהפטר ממנו, אבל זה לוקח זמן, התמדה ורצון. השקיעו בעצמכם, הקדישו זמן לעצמכם והסתכלו תמיד על חצי הכוס המלאה. עם הזמן ובלי שנרגיש, גם חצי הכוס השני יתמלא. בהצלחה!