ברכת הכוהנים

אחד הדברים המרגשים בזמן התפילה בבית הכנסת ובמיוחד בשבתות ובחגים הוא ברכת הכוהנים. העוצמה, הכוח והתחושה של פתיחת שערי שמים ורחמים היא מדהימה בפני עצמה. ידוע כי בחול המועד של סוכות יש נהירה גדולה לרחבת הכותל לקיים את מצוות ברכת הכוהנים, ובדרך כלל נהוג בחול המועד של סוכות לקיים מצווה זו בימים שני וחמישי בכמה מחזורים בשעות הבוקר.
"ואתם תהיו לי גוי קדוש ממלכת כהנים". המילה "גוי" היא מילה נרדפת לעם. עם ישראל נבחר להיות ממלכת הכוהנים, משמע תפקידו ברמה העולמית להפיץ את המסר הרוחני. וכך גם שבט לוי, אשר נבחר להיות שבט הכוהנים מתוך שאר השבטים היות שבזמן חטא העגל, כשמשה קרא "מי לד' אלי", הצטרף אליו שבט לוי ומתוכו יצאו משפחות הכוהנים. עד חטא העגל כל בכור בישראל אמור היה לשרת בקודש. זוכרים? "קדש לי כל בכור. פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא". לכן גם עושים פדיון הבן. יש צורך לשחררו, היות שהוא אמור היה לשרת בקודש. ומכיוון שרק שבט לוי נשמע לקריאה של משה רבנו, יש צורך לפדותו את ה"ישראל", משמע לשחררו. אין הלויים והכוהנים צריכים לעשות פדיון הבן היות שהם ממשיכים את הציווי של "קדש לי כל בכור".
בפרשת נשוא ספר במדבר מוזכר העניין של ברכת הכוהנים. דרך אגב, יש עניין של מה שנקרא שלישיים חביבים: אברהם יצחק ויעקב. יעקב הוא שלישי, והוא בכיר האבות. ועל יום שלישי נאמר פעמיים כי טוב. ובשלישייה מרים, אהרון ומשה, משה היה מלך. גם בין ראובן, שמעון ולוי, לוי הוא שלישי ונבחר לשרת בקודש. אז מה דעתכם על הילד השלישי שיש לכם בבית? נכון שגם הוא משהו מיוחד?
יש עוד עניין בקשר המשולש. האדם מורכב מבורא עולם, האב והאם. והכי חשוב: כתוב שבורא עולם, התורה ועם ישראל הם אחד. ועל זה נאמר: "והחוט [הקשר] המשולש לא במהרה ינתק". כולנו מחוברים.
הכוהנים הם בני שבט לוי. תפקידם היה מאוד מוגדר בבית המקדש. הם לא זכו לנחלה (קרקע), וכפי שכותבת התורה: "השם הוא נחלתם". הלווים כל כולם קודש. והם היו מתפרנסים ממתנות העם. התורה מעידה ששבט לוי גם לא השתעבד במצרים. הם היו אמונים על הצד הרוחני של העם. והמצרים ידעו להעריך את העוצמה הרוחנית. המושג "פרחי כהונה" התחיל בבית המקדש ולא בחיל האוויר. נושאי הקטורת, הקרבת הקרבנות והטבת (סידור) הנרות היו בידיהם. הלויים היו אמונים על האדמיניסטרציה ועל השירה, והכוהנים על הקרבת הקרבנות, משמע ביטול גזרות וכפרה על העם בכלל ובפרט. הר הבית היה מקום בית המקדש. ושם עתיד בית המקדש להבנות אי"ה.
בית המקדש הוא מקור השפע הרוחני וכלכלי של העולם. והשפע היה יורד דרך צינור שנקרא "ברכת כוהנים". העוצמה שנתן בורא עולם לכוהנים היא מעבר להבנת השכל. ידוע על ברכת הכוהנים, כפי שכותב הזוהר הקדוש, שהיא שעת רצון בלתי רגילה לפתרון בעיות לכל יהודי באשר הוא, וכי זמן הברכה הוא כלי לבקשה בכל עניין. ידוע על גדולי ישראל שהיו מתפללים רק במניין שיש בו כהן, על מנת לזכות בברכת כוהנים (גם אם הכוהן היה בדרגה רוחנית נמוכה משלהם), וזאת בשל העובדה שניתן לו כלי לשפע בלתי מוגבל. בזמן הברכה יש לכוון בברכה ולבקש, כמו כן אסור להסתכל על הכוהנים ובפרט על בהונות אצבעותיהם שמשם נמשך השפע. נוסח הברכההוא "יברכך ד' וישמרך. יאר ד' פניו אליך ויחנך. ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום". ומי מאתנו אינו זקוק לברכה, לשמירה לחן וחסד ופשוט לשלום?
דוגמה נפלאה למי שהוקיר בחייו את ברכת הכוהנים הוא הזמר ליאונרד כהן ז"ל, שבמשך כל קריירת הכתיבה והשירה שלו לא שינה את שמו ואף התגאה בשם המשפחה כוהן. הוא ידוע שכאשר הופיע בארץ ישראל בפני קהל יהודי, לא ויתר ובירך את כל הנוכחים בברכת כוהנים. אגב חוקרים אף מצאו גן משותף הקיים אצל כל מי שהוא כוהן, כך שהשייכות לזרע אהרון מתקיימת בעבר ובהחלט גם בהווה.
אז מה עושים? פשוט רצים לשמוע, להתפלל ולבקש, וכן לעודד כוהנים להגיע לתפילות, בעיקר בשבתות או בימים שבהם מוצאים ספרי תורה ביום שני וחמישי (אלו הימים שמשה רבנו עליו השלום עלה וירד מהר סיני כאשר קיבל את לוחות הברית).
וזאת כדי שיזכו אותנו בשפע המיוחד שהם קיבלו ולחבר אותנו בחוויה הרוחנית הזו הנקראת ברכת כוהנים.

נחום תמיר, נומרולוג
050-4228818
www.nahumtamir.co.il