מסופר על רב בעיירה נידחת באירופה שבה אנשים היו מגיעים אליו יומיום ושוטחים בפניו את בעיותיהם, והוא היה יושב ומקשיב להם ומנסה ככל שיכול להעניק להם פתרונות. חכמתו של האיש ותשובותיו יצרו לו שם של אדם חכם ואמין, ואנשים החלו לנהור לקבל את עצתו גם מהיישובים הסמוכים.
בשלב מסוים, כאשר רמת העומס של קבלת הקהל הייתה בלתי נסבלת, שם לב אותו רב כי אנשים כבר מגיעים ופונים אליו בשאלות סתמיות ומתוך שעמום רב ולא מתוך מצוקה אמתית. החליט הרב בחכמתו לבחון אותם. הוא פרסם מודעה ובה הוא ביקש מכל משפחה לשטוח בפניו את בעיותיהם על דף אחד בלבד ולהניח את הפנייה בשק גדול שהוכן מראש בכניסה לביתו. כל בעלי המשפחות שמחו מאוד, וכל אחד מהם ישב וכתב את כל בעיותיו לרב על דף חלק ושלשל את הדף לתוך השק. הרב הבטיח כי ביום ראשון בבוקר כולם יקבלו את התשובות לבעיות שלהם.
כל הקהל העצום התאסף ביום א' בבוקר, מחכה לקבל ישועה ותשובות מהרב. הלה ביקש מעוזריו להכניס את היד לשק ולתת לכל אדם שפנה דף אחד, למעשה הוא החזיר להם את הדפים שכתבו רק במעורבב, וכל אחד למעשה קיבל את פנייתו של שכנו או חברו מבלי לדעת זאת.
השקט ששרר באותם רגעים היה עצום. כל אחד קרא בפירוט את בעיותיו של פלוני או אלמוני. זה עשיר, אך אין לו בריאות או ילדים; זה עני מאוד, וכל העושר למראית עין ועוד ועוד. כל אחד שקרא על בעיותיו של שכנו שמח שמחה רבה ופנה לרב ואמר לו: "כבוד הרב, תודה רבה. טוב לי עם הצרות שלי, ואפנה אילך רק במצוקה או בקושי אמתי. רק אל תיתן לי להתמודד עם צרותיו של שכני או חברי".
אבל תכלס, בינינו, אם היה עובר אדם ברחוב ומבטיח פתרון מידי לכל צרה, האם התור לא היה ארוך יותר מאשר אותו תור מפורסם שהיה כשפתחו את חנויות איקאה בארץ? אכן כן. כולנו חווים במשך חיינו חוויות, נעימות פחות ונעימות יותר. ידוע שהייסורים הבאים על האדם מהווים כמין ניתוח. ייסורים יכולים להיות התמודדות עם מחלה, עבודה ופרנסה, חינוך ילדים, בנק, נישואין כושלים, היריון מסובך או כל דבר אחר. ולא פעם נשאנו עיניים כלפי מעלה ושאלנו: מתי? למה? איך עוברים את זה?
אותו ניתוח שנשלח אלינו בידי ההשגחה מהווה איתות, בחינה וקרש קפיצה לשלב גבוה.
בתהלים ס ו כתוב: נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס. כלומר הניסיון מהווה מתכון להתרוממות, כמו הדגל שמתנוסס. והמתכון למעבר בטוח של אותו שלב הוא כושר הסיבולת שלנו והקבלה שמה שקורה לי כרגע מגיע לי. זה הכי טוב בשבילי כרגע, שהרי יכול להיות יותר גרוע. כך שמי שרואה את הדברים לטובה, חי חיים טובים יותר ורגועים יותר.
מכירים את נחום איש גמזו, שנקרא כך על שעל כל דבר שנקרא בחייו אמר גמזו לטובה?
אנו חיים בעולם של תיקון, ואותה חוויה מהווה עבורנו זיכוך. והנה מגיע רגע שאתה אומר לעצמך: "שמע, לא יכול יותר, לא יודע מהיכן הכוחות" או לחלופין "עברתי רגעים קשים יותר". הצירים הללו יעברו, ואז בוודאי תהיה לידה קלה, והנה זה מגיע השיא – כלו הכוחות ואולי הסיכויים, ואתה חש שזהו, לא יכול להיות יותר, אין באמצע: או שאני צף או שוקע. אבל אז מגיעה הישועה, ולעתים מהכיוון הכי לא צפוי.
אך בל נשכח, הכול מושגח ומכוון מלמעלה, גם הרע כביכול והטוב. במזמור תהלים קמה' אומר מלך המשיח: עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן-לָהֶם אֶת- אָכְלָם בְּעִתּוֹ. עיני כול, כלומר רבים פונים אליך, וכולם משוועים לישועה. ואתה הד' נותן להם את אוכלם בעתו. עתו לשון יחיד, משמע שכולם מקבלים, אך כל אחד מקבל את המגיע בדיוק בזמן ואף לא רגע לפני ולא רגע אחרי. כלומר ישועת ה' מגיעה כהרף עין, משמע הזמן שהישועה מגיעה בו הוא זמן של מצמוץ העין, דיוק של זמן שקשה להגדירו בכלים שלנו מפאת מהירותו. וכשנשאל את מי שנושענו? יענה היה שווה ממש בזמן ש צ ר י ך.
חודש ניסן הוא ראש חודש חודשים. כבר סיימנו את חג פורים וכבר מתכוננים לחג הפסח. ככה זה ביהדות, מחג לחג ומשמחה לשמחה. חודש ניסן מהווה את התמצית לכל השנה הבאה. כל שנעבור בשנה הבאה מתחיל להירקם במקום שנקרא חודש ניסן.
ישראל נחשבים כגוף אחד עם תחושות אחידות. חז"ל אומרים שאם חסר לך ולחברך דבר זהה התפלל קודם עליו ואז תיענה ראשון. כפי שנאמר: "המבקש על חברו נענה תחילה". כך שאם אני חושב חיובי על חברי, זהו הרפלקטור שלי לשנה הבאה. ולא רק בחודש ניסן אלא כל השנה. אז בואו נבין שיש יד מכוונת ומשברים באים ללמד אותנו משהו בזוגיות, במקום העבודה ובכל נושא אחר בחיים. החכמה שלנו לדעת לקום ממצבים אלו ולהמשיך הלאה.
נסו לקבל דברים ברוח של הכול לטובה לפחות לשבוע אחד. לא תאמינו איזה שיעור מדהים תקבלו לחיים, יותר מכל סדנה של פסיכולוג או מאמן אישי כזה או אחר.