מספרת לנו על חלום יוסף קינאת האחים ליוסף כי יעקב אהב את יוסף מכל הבנים גם עוסף מספר לאחיו את החלום שהוא ימשול בהם ומכח קנאת האחים חיוסף זרקו אותו לבור ומכרו אותו לישמעאלים.כתוב בהמשך הפרשה "וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא" ראובן התייחס לקלות ראש שסו התייחסו האחים לאחיהם יוסף .כולנו חשבנו שפשוט נלמד אותו לקח ננזוף בו ביוסף על שלכאורה מתנשא עלינו ואלו אנו המבוגרים יכלנו למנוע את האסון ,במילים אחרות .. נסחפנו..
ולזה מתכוון ראובן "ואני אנה אני בא"זה דומה לקריאת ה לאדם אחר חטאו בהרחיקו לכת "אייכה"ראה לאן הגעת ?האדם יכול להרוס עולמות אם נותן למדותיו להדרדר !ההבדל בין האדם האדם הראשון שחטא בעץ הדעת לבין ראובן (או לאחים)ששם ה העיר את ליבו של האדם ואלו כאן ראובן הגיע למסקנה לבד אבל מאוחר מדי !ועל זה נאמר "מעוות חא יוכל לתקן "אסור לתת למצב להביא לתוצאות הרעות לעוותים משום שההרס אז בוא בחתי אפשרי ואף טם תמיד האדם מכה על יטאו חבסוף החטא ניתן לתקן אולם תוצאותיו לא יוכל לתקן.
ואולי לזה התכוון הפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך"
"הוכח תוכיח את עמיתך "
"ולא תשא עליו חטא"
מדוע אנו צריכים את שני חלקי הפסוק ?אלא ניתן לומר כך החלק הראשון לא תשנא את אחיך בלבבך מתייחס לאיסור של השנאה עצמה דהיינו שאסור בכל מקרה לתת לשנאה כל שהיא לשכון בלב וזהו חטא
בחלק השני (ולא תשא עליו חטא)אנו מוצאים כאן אזהרה לתוצאות הרסניות שהשנאה בלב יכולה לגרום .
הרי כל שנאה סופו של דבר שהיא מתפרצת מהלב ומומחשת היא ע"י מעשים קטנים או גדולים ועל זה נאמר בנפרד "ולא תשנא את אחיך בלבבך"חטא כזה לא ניתן כבר לתקנו משום שאותה שנאה גרמה באופן מעשי לשרשת של תגובות מעשיות אשר פגיעתן הרסנית ופגיעות אלה לא ניתן יותר לתקן משום שהן כבר נעשו דהיינו ישנה השנאה הנתונה בלבו של השונא שאותה ע"י תשובה ניתן לתקנה וישנן הפגיעות והתגובות השליליות שעברו לזולת ופגעו בו .אותן עצמן לא ניתן לתקן וזה לא קשור לעובדה אם השם סולח או לא המעשה נעשה ועל כגון זה נאמר בהחלט "מעוות לא יוכל לתקן".