מאת: לאה סולומון-יהושע
ההקרנה החגיגית של הסרט " לשחרר את שולי" התקיימה בסינמה סיטי בבאר שבע. מודה שהגעתי מצוידת להקרנה עם המון ספקות – עוד סרט ישראלי, קצת נונסנס, קצת צחוק אבל לא מהזן המשובח בקיצור הדיל ביני לבין עצמי היה שמקסימום אם לא יהיה טוב, אצא באמצע (למרות שאני אף פעם לא עושה את זה בעיקר מתוך כבוד ליצירה ולמי שמאחוריה). לשמחתי, לא רק שנשארתי עד הסוף אלא אפילו חיכיתי עד שייגמרו כל הכתוביות.
אז מה היה לנו שם? קומדיה ישראלית תוצרת כחול לבן, כתיבה מצוינת (חוץ מכמה קטעים גרוטסקים שאפשר היה להשאיר על ריצפת חדר העריכה), ביצוע משובח וקהל שצוחק בלי סוף. במבחן הקהל אין ספק שמדובר בהצלחה. לראייה, 150,000 כרטיסים נמכרו בסופ"ש הראשון להקרנת הסרט.
העלילה די פשוטה וצפויה: שולי נחטף בקולומביה ואבא שלו אביהו, שמשום מה לא סומך על משרד החוץ שיחזיר את הילד, מחליט לעשות את זה בעצמו ועולה על מטוס עם גיסו וחברו (להלן "שלישיית מה קשור") ובדרך הם מסתבכים וכל פלונטר כזה מקרב אותם לשולי.
הסרט צולם בקולומביה והיה אמור לצאת בשנה שעברה אבל לקורונה היו תכניות אחרות. יכול להיות שדווקא הגעגוע לעולם הצרבות בכלל וקולנוע בפרט הביא כל כך הרבה אנשים לצפות בסרט. אבל מה שיגרום לכולנו לצפות בסרט הזה שוב ושוב הוא התגובה שלנו לסרט – הצחוק.
ככה זה כשקאלט חדש נולד.