"תמיד הוא נאחז בתקווה שלו שבסוף הוא יראה ויגשים את כל החלומות שלו".
את רוב התקווה והאופטימיות שלו הוא שאב מהמוזיקה. על אף הקשיים שעבר בדרך, הוא אף פעם לא הפסיק לחייך.
לפני כשנה הלך לעולמו ליחי כהן ז"ל, לאחר מאבק ממושך בגידול בגזע המוח כשהוא רק בן 27. במהלך ההידרדרות במצבו הוא איבד את שמיעתו, ולאחר מספר ניתוחים השמיעה החלה לחזור אליו באופן חלקי. אז, ברגע הזה, ליחי התחיל לכתוב שירים ולהלחין אותם. אותם שירים שיקפו את כל התקוות והאמונות של ליחי, שהיה אדם אופטימי ושמח עד רגעיו האחרונים.
מהטקסטים המצמררים של ליחי אי אפשר להתעלם. את השיר שלו "בסוף אראה" הלחינה לו רון ריבק, חברה טובה שלו. רון הכירה את ליחי לאחר מופע של צעירי באר שבע ומאז אי אפשר היה להפריד בניהם. כששאלתי את רון איך היא הייתה רוצה שיזכרו את ליחי היא מיד ענתה: "תמיד אופטימי".
רון ריבק סיפרה לנו איזה בן אדם היה ליחי, איך היה לעבוד איתו על השיר "בסוף אראה", ואיך בעצם היא הייתה רוצה שיזכרו אותו.
להאזנה לראיון עם רון ריבק:
צילום: טל חמדי
להזאנה לשיר שלו:
"בסוף אראה"