לא רוצים לישון

שנת התינוק היא נושא המעסיק הורים רבים. כמה שעות על הילד לישון? כיצד לשפר את שנתו של הילד? איך למנוע הפרעות שינה? כיצד מאבחנים בעיית שינה? תשובות לשאלות אלו ואחרות בכתבה שלפניכם.

ד"ר הדר ירדני, פיזיותרפיסטית מוסמכת, המכון לפיזיותרפיה מאוחדת הרצליה

אחד הנושאים המטרידים הורים רבים הוא שנת הילד; החל משאלות פשוטות כמו היכן צריך הילד לישון או כמה שעות צריך הילד לישון בלילה או ביום, ועד לבעיות שינה שונות הכוללות בעיות הירדמות, התעוררויות רבות, בכי מתוך שינה ואף הליכה מתוך שינה.

חשוב מאוד לזכור שכל ילד הוא שונה. ישנם דפוסים המתאימים להורים ולילדים מסוימים ולא לאחרים, ועל כל משפחה לאמץ לעצמה את דפוס ההתנהגות המתאים לה, והמביא לשינה טובה ונעימה הן של הילד והן של ההורים.

היכן צריך התינוק לישון
ככלל מומלץ כי התינוק יישן בנפרד מההורים ובמיטה משלו אם הדבר אפשרי. גישה זו מונעת סיכון ל"מוות בעריסה", וחוסכת בעיות שינה רבות המתפתחות בגיל מאוחר יותר.
עם זאת, הורים רבים מעדיפים שתינוקם יישן עמם בחדר השינה. כך הם שומרים עליו טוב יותר ויכולים לגשת אליו ביתר קלות אם הוא מתעורר. כשניתן לשים את מיטת התינוק בחדר השינה של ההורים זו אינה בעיה. אם אין מקום למיטה בחדר ההורים עולה השאלה אם על הילד לישון בעגלה, בלול, בעריסה וכו'.
כשמדובר בעריסה היתרון הגדול הוא שהיא קטנה ו"מחבקת" את התינוק, והוא חש בה בטוח כמו ברחם. החיסרון בעריסה הוא גודלה – היא קטנה, ולכן לרוב היא יעילה לשימוש לשלושה עד ארבעה חודשים בלבד. עגלה ולול גם הם פתרונות טובים, אם הם בטיחותיים. כלומר, הרווח בין סורגי הלול אינו מאפשר לתינוק להוציא יד, רגל או ראש, והלול סגור היטב.
אם הילד ישן בעגלה, יש להקפיד ללחוץ על הבלמים על מנת שלא תנוע. כמובן שבעת קניית מיטה לתינוק השיקול החשוב ביותר הוא הבטיחות. לכן יש להקפיד על מיטה ומזרן העומדים בדרישות מכון התקנים.

לכמה שעות שינה זקוק התינוק
לכל ילד צורכי שינה אחרים. יש ילדים שישנים מספר רב של פעמים, למשך זמן קצר. יש הישנים זמן ארוך דווקא בשעות היום וערים בלילה, ויש תינוקות ערניים מאוד שישנים מעט.
על פי המקובל בספרות, תינוקות בחודש הראשון והשני לחייהם ישנים בממוצע כשני שליש משעות היממה, כלומר 15-16 שעות בקירוב, משך השינה הוא 4-2 שעות בקירוב, ותקופת העירות היא בערך 2-1.5 שעות. התינוק מתעורר בדרך כלל עקב תחושת רעב, ונרדם לאחר שאכל. עם זאת, כאמור, השונות בין תינוקות היא רבה ותחום הנורמה כולל שינה של 19-12 שעות ביממה. בגיל שישה חודשים נצפה מהתינוק שיישן כמחצית היממה; נצפה שפרק השינה הארוך ביותר, של כחמש שעות, יהיה בלילה, ובנוסף שיישן פעמיים למשך 4-3 שעות במשך היום.

מה משפיע על שנתו של התינוק
גורמים רבים, הן פנימיים והן חיצוניים, משפיעים על שנת התינוק. לדוגמה: לתינוקות שנולדו פגים יהיו באופן זמני דפוסי שינה שונים מתינוקות שנולדו במועד. הדבר נובע מאי בשלות מרכז בקרת השינה ומתאפיין במחזורי שינה קצרים יותר, ובשנת חלום מועטה יותר. תינוק שבע ישן למשך זמן ארוך יותר ושנתו רגועה. תינוק החש כאב או אי נוחות ישן באופן מקוטע. סביבה מתאימה לשינה תאפשר שעות שינה ארוכות ורגועות יותר.

כיצד למנוע הפרעות שינה?
על מנת למנוע הפרעות שינה מומלץ לבצע כמה פעולות פשוטות אך יעילות:
צרו סדר יום קבוע לתינוק. כלומר, שעות קבועות להשכבה בלילה ואם ניתן גם ביום. הכינו טקס שינה ופרידה רגוע וקבוע. למשל אמבטיה, ארוחת ערב, סיפור והשכבה. בצעו טקס זה באותו סדר בכל ערב.
נסו ליצור מצב שבו התינוק נרדם במיטתו ולא על הידיים, במיטת ההורים, בעגלה או בכל צורה אחרת. השכבת התינוק במיטתו מאפשרת לו ללמוד להירדם בכוחות עצמו.
אם התינוק מתעורר בלילה, גשו אליו לראות שהכול בסדר, הגישו מוצץ, דברו, לטפו וצאו מהחדר. אל תציעו לילד אוכל או שתייה ואל תרימו אותו על מנת שיירגע. אמצעי הרגעה אלו גורמים לילד לחזור ולהתעורר שוב ושוב ולדרוש את אותה ההתייחסות.
סוגי הפרעות השינה
ילדים הסובלים מהפרעות שינה משתייכים לרוב לאחת משתי קבוצות: אלו הסובלים מקשיי הירדמות או אלו הסובלים מיקיצות מרובות במשך הלילה.

כיצד יודעים שמדובר בבעיית שינה
אבן הבוחן לאבחון בעיית שינה אינה דווקא מספר שעות השינה או הערות של התינוק. במקרים רבים מדובר בתפקודו של התינוק במשך היום. אם הילד מתעורר בלילה, או אינו ישן ברצף, אך הוא ערני וטוב מזג במשך היום, סביר להניח שהוא ישן מספיק, למרות היקיצות. אם הילד מתקשה לקום בבוקר, עייף ונוטה להירדם במשך היום, עצבני וחסר סבלנות, או לעתים דווקא נוטה לפעילות יתר, חוסר שקט ועצבנות, קרוב לוודאי שהוא סובל מבעיות שינה.
ילד בין חצי שנה המתעורר יותר מפעמיים בלילה ומתקשה להירדם, קרוב לוודאי סובל מבעיות שינה.

כיצד לשפר את שנתו של הילד
כדי לשפר את שנת התינוק יש לבדוק דברים אלו:
אם התינוק אינו סובל מחולי המפריע לשנתו, ובעיקר אם אינו סובל מבעיות בדרכי הנשימה.
אם הילד לבוש בהתאם לטמפרטורה בסביבתו – אם לא קר או חם מדי בחדר ואם לבושו אינו מסורבל מדי.
אם ישנו כאב מציק, כגון כאבי בטן או גזים עקב ארוחה כבדה או קשה לעיכול שקיבל לפני השינה או כאבי חניכיים בגיל מבוגר יותר.
כשמדובר בילד מבוגר יותר – אם לא מדובר בפחדים, בקשיי פרידה מההורים או בבעיות משפחתיות אחרות המשפיעות עליו.
מדוע הילד חורק בשיניו, בוכה או הולך בשנתו
חריקת שיניים היא תופעה שכיחה בקרב ילדים, המחמירה לעתים על רקע של פחדים או חרדות. הבעיה בחריקה קבועה היא שהיא מזיקה לשיניים, נושא המקבל חשיבות בעיקר לאחר תחלופת שיני החלב בשיניים הקבועות.
ילדים שבוכים מתוך שינה ומתעוררים בבהלה סובלים לרוב מביעותי לילה, אולם מקצתם סובלים מחלומות חרדה או סיוטים. ביעותי לילה הם תופעה משפחתית המתרחשת בשליש הראשון של הלילה. התופעה מתרחשת לרוב במקרים שבהם ישנה נטייה במשפחה להליכה מתוך שינה או לפעולות אוטומטיות אחרות. התופעה מפחידה בעיקר את ההורים בעוד שהילדים אינם מודעים לכך, אינם זוכרים זאת בבוקר, ועדיף לא לדון איתם בנושא. לעתים, כאשר ילדים מתעוררים וזוכרים את החלומות הרעים שלהם ומדווחים על סיוטים, מומלץ לחקור את הנושא לעומק.
ישנם ילדים שעושים תנועות קצביות כמו למשל רקיעה ברגליים בזמן הירדמות. התנועות הקצביות האלו עוזרות להם לחוש ביטחון וגם להירדם. ישנם ילדים המטיחים את ראשם, ובמקרים אלה יש לרפד את המיטה על מנת שלא יפגעו בעצמם.
ילדים אחרים הולכים בלילה. ההליכה מתבצעת בעיניים פקוחות. ילדים אלו אינם זוכרים בבוקר את ההליכה. יש למנוע מילדים אלו לישון במיטה גבוהה ולהגן עליהם מפני נפילה ממדרגות ומחלונות. אם התופעות נדירות אין צורך בבירור מיוחד. אם התופעות תכופות או מחמירות, יש לפנות לבירור וטיפול.

כיצד לנהוג במקרה של בעיית שינה קיימת
בצעו שינויים הדרגתיים אך עקביים בדפוסי ההתנהגות: אם הילד אינו נרדם במיטתו, חזרו בעקשנות על השכבתו במיטתו. ייתכן שהדבר ידרוש השכבה ממושכת יותר. ייתכן שהילד יקרא לכם שוב ושוב לחזור לחדרו, וייתכן שהקריאות ילוו בבכי, אך זו השיטה היחידה להחזיר את הילד לדפוסי הירדמות תקינים.
אם הילד מתעורר ובוכה כמה פעמים בלילה, המתינו מעט, גשו אליו, אך קצרו את המפגש אתו. דברו, הרגיעו, בדקו שהכול תקין, וצאו מן החדר. אל תציעו מזון או שתייה ואל תוציאו אותו ממיטתו. אם לרוב האם ניגשת אל הילד, נסו לשלוח את האב להרגיעו, ולהפך. אם ניסיונות אלו כשלו – פנו לייעוץ.

לסיכום
הפעילו טקס שינה קבוע. ערכו את הטקס בשעה קבועה בכל יום. תנו לילד את הזמן הדרוש לו, בגבולות הסביר, על מנת להיפרד מכם.
אל תבטיחו לו להישאר גם אחרי שנרדם.
היו עקביים בטיפול במקרה של התעוררות.
שבחו את הילד, ואף העניקו פרסים אם נרדם וישן במיטתו כל הלילה.
פנו לייעוץ ולטיפול אם הבעיה אינה נפתרת.