סערת הנשיא.ה הבא.ה של אוניברסיטת בן גוריון: יושב ראש ועדת האיתור החליט להמליץ על הנשיאה הנוכחית, הפרופסור רבקה כרמי, לשנתיים נוספות, בשל, אי מציאת מועמדים ראויים, לטענתו. . ההחלטה עוררה זעם גדול בקרב חברי הסנאט, שכבר לא מוכנים לעבור עליה לסדר היום
חרף התנגדות הסנאט, במכתב- שהופץ בקרב חברי הסגל האקדמי, ובמחאה שקטה שקיימו בשבוע שעבר במשרדי האוניברסיטה הוועד המנהל, בראשותו של עו"ד אשר חלד, החליט לקבל את עמדת ועדת החיפוש- ולהאריך את כהונתה של רבקה כרמי בשנתיים נוספות.
הבוקר שוחחנו עם פרופסור תימור מלמד- שמכהן יו"ר ועדת המעקב של הסנאט, ומוחה על החלטת הוועד המנהל, עתה גם בתקשורת.
בקרב חברי הסגל נוצרה תחושה קשה של מהלך מתוכנן מראש ומתוזמר היטב, על אפם ועל חמתם, תוך ניסיונות השתקה וסתימת פיות. מהלך זה של הנהלת האוניברסיטה, בנושא כה מרכזי לעתידה, ובניגוד בוטה להחלטות חד-משמעיות של הסנאט, ובניגוד לעמדתם של רבים כל כך מחברי הסגל, הוא חסר תקדים בתולדות אוניברסיטת בן גוריון, וככל הנראה בתולדות אוניברסיטאות המחקר בישראל, ומבטא משבר אמון מוחלט בין הנהלת האוניברסיטה לסגל האקדמי. האזינו לדברים:
מאוניברסיטת בן גוריון בנגב נמסר בתגובה, בשמו של עוה"ד אשר חלד- יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה: "ועדת החיפוש לנשיא לאוניברסיטה פעלה ביושר ובניקיון כפיים. חבריה נציגי ציבור ונציגי האקדמיה עשו את תפקידם בלא משוא פנים, והחליטו בקונצנזוס רחב לבקש מפרופ' כרמי, הנשיאה המכהנת של האוניברסיטה (בהצלחה גדולה – לדעת חברי הוועדה), שלא הציגה מועמדותה לכהונה נוספת, להאריך, לטובת האוניברסיטה, את כהונתה בשנתיים, כדי לאפשר בחירת נשיא ראוי שיחליף אותה, כהלכתה – בעד ההחלטה הצביעו 8 מבין 9 חברי ועדת החיפוש. ביניהם 2 מ- 3 נציגי הסנאט. אחד ויחיד נמנע. אף אחד לא התנגד להחלטה.
1. בוועדה השתתפו כנציגי ציבור יושב ראש חבר הנאמנים מר אלכס גורן, שפועל בהתנדבות לטובת האוניברסיטה מזה עשורים. הוא ומשפחתו נמנים עם חשובי התורמים לאוניברסיטה; סגן יו"ר הוועד המנהל מר אהרון ידלין. איש ציבור ישר כסרגל. שר חינוך לשעבר בממשלות ישראל; ועוד אישים כמותם. כולם חסרי קשר כלכלי להחלטה, וללא שום אג'נדה אישית. כולם מחויבים רק לאוניברסיטה ולטובתה. מר גורן טס לצורך ישיבות הוועדה במיוחד מארצות הברית פעמים אחדות, השתתף אישית בכול הישיבות המהותיות של ועדת החיפוש, והיה אחד מאלה שהציעו את ההצעה שהתקבלה כאמור לעיל, בהצבעה בעדה של 8 מתוך תשעה חברי ועדת החיפוש.
2. תהליך מינויה ועבודתה של ועדת החיפוש, התנהל במשך כ- 6 חודשים, שבהם עשתה הוועדה עבודה יסודית בבדיקת המועמדויות, כולל ראיונות למועמדים שעברו לשלב האחרון.
3. במלאכה השתתפו שיתוף מלא ומכובד נציגי הסנאט והאקדמיה: 3 מבין 9 חברי ועדת החיפוש הם נציגי הסנאט, שנבחרו על ידיו. שניים מבניהם הצביעו בעד ההחלטה, ואחד נמנע!
4. בנוסף – עיינה הוועדה בכ- 50 – 100 מכתבים וניירות עמדה של חברים בסגל האוניברסיטה (המונה כ- 800 חברים).
5. נכון – (עשרות!) הבקשות להופיע לפני ועדת החיפוש אישית, לא התקבלו. אין אפשרות מעשית להיפגש עם מספר עצום של פונים, שכולם אנשי אקדמיה ויכולים להגיש את המלצתם ואת עמדתם בעברית רהוטה ובכתב. כך מקובל בוועדות חיפוש, וכך בדיוק נוהגת גם הוועדה לאישור המועמדים למשרות ציבוריות רמות דרג, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל – המכהן גם כחבר (נציג ציבור) בוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון.
6. הופעתי לפני סנאט האוניברסיטה ביום ראשון 10.12.2017, לא התנהלה בטונים צורמים ולא לוותה בשום עימותים. אני משוכנע שיש תמליל מן הישיבה ואפשר לקרוא בו! הייתה זאת פגישה מכובדת, שברובה התנהלה תוך כבוד ונימוס הדדיים (היו מתי מעט יוצאי דופן, מה שצפוי בגוף המונה כ- 100 אנשים, אבל זאת הייתה רוח הפגישה והדברים). אני מציין שהצגת הדברים על ידי בסנאט נמשכה פחות משעה. אחריה באו כשעה וחצי של שאלות ותשובות עם חברי הסנאט. בסך הכול נמשכה פגישתי עמהם עד השעה 5:00 אחרי הצהריים ביום ראשון (הישיבה התחילה בשעה 14:30!).
7. פירטתי לסנאט את תהליך עבודת הוועדה. הסברתי את המצוקה שאליה נקלענו כאשר הסתבר למרבה הצער שאין אפשרות להמליץ על איש מן המועמדים שעמדו לבחירה, לכהן בתפקיד הנשיא בעת הזאת. הצגתי בפירוט את התהליך ואת ההחלטה.
8. הדגשתי בדבריי פעמים אחדות, את הכבוד שאנו רוחשים לות"ת/מל"ג והחלטתנו לפעול בתיאום ובהבנה עמהם. חשיבותם גדולה מאד בוודאי מן הבחינה הציבורית. הבהרתי שהאוניברסיטה תעשה כל שלאל ידה כדי שההחלטות שיתקבלו יהיו על דעתם ובתיאום עמהם.
9. ביום שלישי 12.12. דן הוועד המנהל בהמלצת ועדת החיפוש. השתתפו בישיבה 19 חברים, ביניהם 4 מתוך חמשת נציגי הסגל האקדמי הבכיר. מוזמנים ונכחו בתוקף תפקידם כול הדיקנים של האוניברסיטה. התקיים דיון ממושך שבו נשמעו כל מי שבקשו לדבר. ביניהם נציגי הסגל האקדמי ודיקנים.
10. בתום הדיון החליט הוועד המנהל של האוניברסיטה, ברוב של 16 מבין 19, בהחלטה שתמכו בה 2 חברי סגל בכירים לעומת 3 שהתנגדו, לאמץ את המלצת ועדת החיפוש, ולהאריך את כהונתה של פרופ' כרמי בשנתיים.
11. כולם מבינים שאי אפשר להכניס את האוניברסיטה לכאוס: האוניברסיטה מעסיקה 6,000 אשה ואיש; כ- 800 חברים בסגל האקדמי; בתקציב שנתי ענק (ומאוזן ללא גירעון מזה שנים רבות!) של 1.25 מיליארד ₪. במאי 2018 מסתיימת כהונת הנשיאה כרמי. גם הרקטור פורש מתפקידו קרוב לתאריך זה. ועדת החיפוש לא תמליץ והוועד המנהל לא יבחר אדם שלדעתם אינו יכול למלא את התפקיד בעת הזאת; וגם להשאיר את האוניברסיטה בלי נשיא – זאת אפשרות שאינה מתקבלת על הדעת.
12. על מה בדיוק יוצא הקצף? הארכה של שנתיים לכהונת הנשיאה (היחידה בישראל בינתיים), שהיא, לדעת ועדת החיפוש ולדעת הוועד המנהל של האוניברסיטה, גם יחד, מנהיגה אקדמית מובילה, עתירת הצלחות והישגים (זאת גם דעת קשת רחבה של אישי ציבור מובילים בישראל. נא לקרוא מה אומרים עליה מנהיגים; מן הנשיא ריבלין ועד רוביק דנילוביץ' ראש העיר באר שבע.
13. הסגל האקדמי הוא שותף מלא בהחלטות לניהול האוניברסיטה. כל בעלי התפקידים האקדמיים: ראשי מחלקות, דיקנים, רקטור נבחרים רק ע"י חברי הסגל האקדמי! רק נשיא האוניברסיטה, שאחריותו הכוללת היא כלפי הוועד המנהל וחבר הנאמנים, נבחר בוועד המנהל. זה המצב בכול האוניברסיטאות בארץ. עם זאת, חברי הסגל משותפים גם בבחירת הנשיא. למעלה מ- 50 מבניהם הציגו עמדה, המלצה, או התנגדות, למועמדות זאת או אחרת לוועדת החיפוש. 3 נבחריהם היו חברים בוועדה. והם שותפים גם בדיוני והחלטות הוועד המנהל.
14. חלוקת התפקידים בין הסגל לוועד המנהל נקבעה בתקנון האוניברסיטה בהתאם להמלצות ועדה ציבורית שבדקה את הנושא, וכמקובל באוניברסיטאות אחרות בישראל. התקנון אינו קדוש ואפשר לדון בשינוי בכללים. אף דיון כזה מצריך זמן, ואינו צריך להיעשות תוך כדי תנועה, כתהליך פרסונאלי וחפוז.
15. כולנו בוועד המנהל מעוניינים בקיום שיח והידברות טובים עם חברי הסגל האקדמי. קבוצה מבניהם מונעת את קיום הדיאלוג הזה, מאיימת על דיקנים שרצו להיפגש אתנו – לבל יעזו לעשות זאת, וחבריה דורשים לעצמם בלעדיות על תהליך ההידברות! לא כך מקדמים את ההידברות ואת שיתוף הפעולה שאנו שואפים לקיים.
16. הביטויים המוקצנים והטון החריף שבו מתנהל הוויכוח הזה, מסבים צער רב לכול מי שפועלים בהתנדבות לטובת האוניברסיטה. אנו מקווים שהם יוחלפו בקרוב בשיח מסוג אחר, של שיתוף וחברות."